זוהר על הפרשה

Sod HaTaninim — multi-commentary letters נ״ג–ס״ה

Sulam, Ramak, Matok MiDvash

26 בינואר 2026 · Shevat 5786 · שפראך פון דעם שיעור: עברית

אראפלאדן PDF

אויפן טעלעפאן, אראפלאדן דעם קובץ. דער לייענער עפנט זיך נאר ווען מען דריקט.

אינהאלטהמשך ביאור מאמר הזוהראותיות ס"ב — ס"האות ס"ב — התנין מבדיל גם ביאורותלשון הזוהר הקדושתרגוםלשון פירוש הסולםביאור מפורטא. התנין כסוכן ההבדלה:ב. אותו מנגנון בכל מדרגה:ג. ההבדלה בכל יאור:ד. "דגי הים למיניהם":אות ס"ג — סוד הקטנות והגדלותלשון הזוהר הקדושתרגוםלשון פירוש הסולם — חלק א'ביאור מפורט — חלק א': הגדלותא. מהי "הגדלות"?ב. "מים עליונים קדושים":לשון פירוש הסולם — חלק ב'ביאור מפורט — חלק ב': מנגנון העליהג. נפילת בינה ותו"מ לתחתון:ד. "שלוש פעמים ביום":לשון פירוש הסולם — חלק ג'ה. יאור השוקט כמדרגה עליונה:אות ס"ד — הדגים, הלילות, ובכורי מצריםלשון הזוהר הקדושתרגוםלשון פירוש הסולםביאור מפורטא. "הדגים" = מדרגות ונשמות:ב. "נקראים לילות":ג. מבנה ההיררכיה:ד. "בכורי מצרים" — סוד עמוק:ה. "התנין שולט על כולם":אות ס"ה — הבדלת מים עליונים מתחתוניםלשון הזוהר הקדושתרגוםלשון פירוש הסולםביאור מפורטא. הפסוק המרכזי — "ויהי מבדיל בין מים למים":ב. זיהוי המים:ג. "קדושים מבלתי קדושים":ד. "מלאכים עליונים נקראים נבדלים":ה. "למיניהם" — מגוון סוגים:סיכום אותיות ס"ב — ס"התמצית הנושאים:עקרונות מרכזיים:מקורות:סיום אותיות ס"ב — ס"ה

בס"ד

המשך ביאור מאמר הזוהר

אותיות ס"ב — ס"ה

הבדלת המים, קטנות וגדלות, ובכורי מצרים

עם לשון הסולם המלא והרחבות מפורטות

❧ ❧ ❧

═══════════════════════════════

אות ס"ב — התנין מבדיל גם ביאורות

לשון הזוהר הקדוש

ס"ב) האי תנין תב ואפריש בההוא פרישו באלו יאורין מעל חשוכא. ואתפרשו נוני ימא לזינייהו אלין מאלין בההוא פרישו דאתעביד ביאורין.

תרגום

התנין הזה חזר והבדיל באותה הבדלה ביאורות מעל החושך. ונבדלו דגי הים למיניהם אלו מאלו באותה הבדלה שנעשתה ביאורות.

לשון פירוש הסולם

האי תנין תב וכו': ותנין הזה, בהבדלה ההוא של החוט שהבדיל, חזר והבדיל גם כן באלו היאורים מעל החשך, כלומר שנעשה גם בהם עלית המלכות לבינה שלהם בצמצום ומסך שבה, והמסך שבמקום בינה הבדיל בין כו"ח שלהם שנשארו במדרגה, ובין בינה ותו"מ שלהם שיצאו ממדרגה והיו בחשך. ונבדלו הדגים למיניהם אלו מאלו בהבדלה ההוא שנעשה ביאורים.

ביאור מפורט

א. התנין כסוכן ההבדלה:

באות ס"א למדנו על ההבדלה הראשונה — בין אור לחושך במדרגה העליונה. כאן הזוהר מגלה שהתנין לא הסתפק בכך, אלא "חזר והבדיל גם כן באלו היאורים". ההבדלה "התפשטה" מהמדרגה העליונה לכל היאורות (ערוצי ההשפעה).

ב. אותו מנגנון בכל מדרגה:

הסולם מבאר: "כלומר שנעשה גם בהם עלית המלכות לבינה שלהם בצמצום ומסך שבה". אותו תהליך שהתרחש במדרגה העליונה — עליית המלכות לבינה — התרחש גם בכל יאור ויאור. זהו עיקרון יסודי בקבלה: מה שקורה למעלה, קורה גם למטה.

עיקרון ההשתלשלותכל מה שנעשה במדרגה עליונה, נעשה גם במדרגות התחתונות. עליית המלכות לבינה לא התרחשה רק "למעלה" — היא התפשטה לכל המדרגות, וכל מדרגה עברה את אותו תהליך של התחלקות לאור וחושך.

ג. ההבדלה בכל יאור:

"והמסך שבמקום בינה הבדיל בין כו"ח שלהם שנשארו במדרגה, ובין בינה ותו"מ שלהם שיצאו ממדרגה והיו בחשך" — כל יאור התחלק:

● כו"ח (כתר וחכמה) של היאור — נשארו במדרגה = אור

● בינה ותו"מ (תפארת ומלכות) של היאור — יצאו = חושך

ד. "דגי הים למיניהם":

"ונבדלו הדגים למיניהם אלו מאלו בהבדלה ההוא שנעשה ביאורים" — ה"דגים" הם הנשמות והמדרגות שחיות ביאורות. כאשר היאורות התחלקו, גם הדגים התחלקו. יש דגים ב"אור" (בכו"ח) ויש דגים ב"חושך" (בבינה ותו"מ). ההבדלה יצרה "מינים" שונים.

═══════════════════════════════

אות ס"ג — סוד הקטנות והגדלות

לשון הזוהר הקדוש

ס"ג) וכד אתפרשו מיא עלאין קדישין, כדין כל אינון יאורין אתפרשו, ועאלו לגו ההוא יאורא שכיכא דאתברר מכלהו, ונפקין ועאלין ביה תלת זמנין ביומא.

תרגום

וכאשר נבדלו המים העליונים הקדושים, אז כל היאורות האלו נבדלו, ונכנסו לתוך היאור השוקט המבורר מכולם, ויוצאים ונכנסים בו שלוש פעמים ביום.

לשון פירוש הסולם — חלק א'

וכד אתפרשו וכו': וכשנבדלו מים העליונים הקדושים. דהיינו בעת הגדלות שחזרה המלכות ויצאה מן הבינה וחזרו בינה ותו"מ אל המדרגה, וכיון שכבר יש בה ה' כלים כח"ב תו"מ חזרו אליהם הג"ר ויש בה ה' אורות נרנח"י, ואז נקראים המים עליונים בשם קדושים, (כמ"ש בהקסה"ז ט"ז ד"ה וזה אמרו) אז כל היאורים נבדלו ועלו לתוך יאור השוקט הנברר מכולם, ויוצאים ונכנסים בו ג' פעמים ביום.

ביאור מפורט — חלק א': הגדלות

א. מהי "הגדלות"?

הסולם מגלה כאן את אחד היסודות החשובים ביותר בקבלה — ההבדל בין "קטנות" ל"גדלות":

קטנות (מצב א')המלכות נמצאת בבינה (עליית המלכות לבינה). כתוצאה: רק כו"ח נשארים במדרגה, בינה ותו"מ יוצאים. יש רק ב' כלים (כתר וחכמה) וב' אורות (נפש ורוח). זהו מצב של חיסרון — המדרגה אינה שלמה.

גדלות (מצב ב')המלכות יוצאת מהבינה וחוזרת למקומה. כתוצאה: בינה ותו"מ חוזרים למדרגה. יש ה' כלים (כח"ב תו"מ) וה' אורות (נרנח"י = נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה). זהו מצב של שלמות.

ב. "מים עליונים קדושים":

הסולם מבאר שרק בעת הגדלות המים נקראים "קדושים". בקטנות, המים אינם שלמים ואינם יכולים להיקרא קדושים. "קדושה" בקבלה פירושה שלמות — כשיש את כל ה' האורות וה' הכלים.

לשון פירוש הסולם — חלק ב'

פירוש. כי בעת קטנות, כשהמלכות המסיימת היא בבינה, ובינה ותו"מ יצאו מן המדרגה, נפלו כל בינה ותו"מ דמדרגה עליונה לכתר וחכמה של התחתונה ממנה. ולעת גדלות כשבינה ותו"מ של המדרגה חוזרים אליה, הם מעלים עמהם גם כתר וחכמה של התחתונה. ובזה מקבלים הכו"ח של התחתונה את הג"ר שבעליונה. (כמ"ש בהקדמת ספר הזהר דף כ' ד"ה ואמא) כי התחתון העולה לעליון נעשה כמוהו.

ביאור מפורט — חלק ב': מנגנון העליה

ג. נפילת בינה ותו"מ לתחתון:

כאשר בינה ותו"מ של מדרגה עליונה יוצאים ממנה (בקטנות), הם לא נעלמים — הם "נופלים" למדרגה התחתונה. שם הם מתחברים לכו"ח של התחתונה. זה יוצר קשר בין המדרגות.

⚠ עיקרון מרכזי: התחתון העולה לעליון נעשה כמוהוכאשר המדרגה התחתונה "עולה" עם בינה ותו"מ של העליונה (שנפלו אליה), היא מקבלת את מעלת העליונה. זהו סוד גדול: התחתון יכול להשיג את מעלת העליון על ידי עליה אליו.

ד. "שלוש פעמים ביום":

לשון פירוש הסולם — חלק ג'

ולפי"ז גם יאור השוקט, שבינה ותו"מ שלו נפלו אל כתר וחכמה של היאורים בעת קטנות, נמצא ג"כ שבעת גדלות בעת שיאור השוקט חוזר ומעלה אליו את הבינה ותו"מ שלו, עולה עמהם הכו"ח של היאורים, ומקבלים ג"ר ממנו. וז"ש כל אינון יאורין אתפרשו, שנבדלו הכו"ח שלהם להשאר במדרגה, ובעת גדלות, ועאלו לגו ההוא יאורא שכיכא, כי כשמחזיר הבינה ותו"מ שלו עולים עמהם הכו"ח של היאורים, ומקבלים ג"ר, וז"ש ונפקין ועאלין ביה תלת זמנין ביומא, דהיינו שמקבלים הג"ר, המכונים ג"פ ביום. כי התחתון העולה לעליון נעשה כמוהו.

הסולם מבאר: "ג"ר, המכונים ג"פ ביום" — שלוש הראשונות (כתר, חכמה, בינה) מכונות "שלוש פעמים ביום". כשהיאורות "יוצאים ונכנסים" ליאור השוקט, הם מקבלים ג"ר — השגה עליונה. זה מתרחש "שלוש פעמים" — כנגד שלוש הספירות העליונות.

ה. יאור השוקט כמדרגה עליונה:

"יאור השוקט" (שהוזכר באות ס') הוא המדרגה העליונה מכל היאורות. בקטנות, בינה ותו"מ שלו נפלו ליאורות התחתונים. בגדלות, כשהוא מחזיר אליו את הבינה ותו"מ שלו, עולים עמהם גם כו"ח של היאורות התחתונים, והם מקבלים ג"ר.

═══════════════════════════════

אות ס"ד — הדגים, הלילות, ובכורי מצרים

לשון הזוהר הקדוש

ס"ד) וכל אינון נונין, דאינון רברבין בגו אלין יאורין, מתפרשן דא מן דא, ואקרון ליליין. ואלין דכו"ח דבהון, אינון רישין לכלהו, דבינה ותו"מ דלהון, דנפקו לבר מן דרגא. ואלין דלגו שלטין על כלא. ואלין אקרון בכורי מצרים ומהכא אתפזרו לבר בכורין. וכלהו אתזנו משקיו דאלין יאורין. והאי תנינא רבא שליט על כלהו.

תרגום

וכל הדגים האלו, שהם הגדולים בתוך היאורות האלו, מובדלים זה מזה, ונקראים לילות. ואלו שבכו"ח שבהם, הם ראשים לכולם, לבינה ותו"מ שלהם שיצאו מחוץ למדרגה. ואלו שבפנים שולטים על הכל. ואלו נקראים בכורי מצרים ומכאן התפזרו החוצה בכורים. וכולם ניזונים משקוי של היאורות האלו. והתנין הגדול הזה שולט על כולם.

לשון פירוש הסולם

וכל אלו נונין וכו': וכל אלו הדגים, שהם המדרגות והנשמות, הגדלים בתוך יאורים האלו, מובדלים זה מזה, שמסך המסיים מבדיל בין כו"ח שבכל אחד לבינה ותו"מ שבכל אחד, ונקראים לילות, כי מדרגות השמאל מכונים, לילה. ואלו ממדרגות הכו"ח שבהם הם ראשים לכל אלו, ממדרגות בינה ותו"מ שלהם, שיצאו לחוץ מן המדרגה. ואלו שמבפנים שולטים על כולם. ואלו נקראים בכורי מצרים ומכאן התפזרו לחוץ בכורים, דהיינו ממדרגות השייכים לבינה ותו"מ. וכולם נזונים משקוי של אלו היאורים. ותנין הזה הגדול שולט על כולם.

ביאור מפורט

א. "הדגים" = מדרגות ונשמות:

הסולם מגלה ש"דגים" בזוהר אינם רק יצורים פיזיים — הם "המדרגות והנשמות הגדלים בתוך יאורים האלו". כל נשמה היא כמו "דג" השוחה ביאור מסוים. היאור הוא הסביבה הרוחנית שלה, והיא ניזונת ממנו.

ב. "נקראים לילות":

הסולם מבאר: "מדרגות השמאל מכונים, לילה". קו השמאל (גבורה, דין) נקרא "לילה" לעומת קו הימין (חסד) שנקרא "יום". היאורות שייכים לקו השמאל (כמו התנין), ולכן הדגים שבהם נקראים "לילות".

יום ולילה בקבלהיום = קו ימין, חסד, אור, השפעה. לילה = קו שמאל, דין, חושך, קבלה. היאורות של מצרים שייכים ל"לילה" — הם ערוצי קו השמאל. זו הסיבה שמכת בכורות היתה "בחצי הלילה".

ג. מבנה ההיררכיה:

● "אלו שבכו"ח" — הדגים/נשמות שנשארו בכתר וחכמה (בפנים המדרגה) — "הם ראשים לכל"

● "אלו שבבינה ותו"מ" — הדגים/נשמות שיצאו מהמדרגה — כפופים לראשונים

● "אלו שמבפנים שולטים על כולם" — מי שנשאר בפנים המדרגה שולט על מי שיצא

ד. "בכורי מצרים" — סוד עמוק:

⚠ סוד בכורי מצריםהזוהר מגלה שהמושג "בכורי מצרים" אינו רק היסטורי — הוא מבנה רוחני. "בכורים" הם המדרגות השייכות לבינה ותו"מ שיצאו מחוץ למדרגה. הם "התפזרו לחוץ" — יצאו מהקדושה לקליפה. מכת בכורות פגעה דווקא במדרגות אלו.

ה. "התנין שולט על כולם":

שוב מודגש: התנין הגדול שולט על כל המערכת — על היאורות, על הדגים, על הבכורים. הוא ה"מלך" של קו השמאל, ופרעה (שמייצג את קליפת מצרים) קשור אליו. זו הסיבה שפרעה נקרא "התנים הגדול הרובץ בתוך יאוריו" (יחזקאל כט:ג).

═══════════════════════════════

אות ס"ה — הבדלת מים עליונים מתחתונים

לשון הזוהר הקדוש

ס"ה) וכלא בפרישו דמיא עלאין מתתאין, דכתיב ויהי מבדיל בין מים למים. ואצטיינו מיא קדישין עלאין, ואתפרשו למהוי לעילא, ומיא תתאין אתפרשו כלהו אלין מאלין למהוי לתתא. ואתפרשו קדישין מדלא קדישין. ובגין כך מלאכין עלאין אקרון נבדלין, בגין דאתפרשו אלין מאלין, כו"ח דבהון מבינה ותו"מ דבהון, לזינייהו.

תרגום

והכל הוא בהבדלת מים עליונים מתחתונים, שכתוב "ויהי מבדיל בין מים למים". ונצטיינו המים הקדושים העליונים, ונבדלו להיות למעלה, ומים תחתונים נבדלו כולם אלו מאלו להיות למטה. ונבדלו קדושים מבלתי קדושים. ולכן מלאכים עליונים נקראים "נבדלים", מפני שנבדלו אלו מאלו, כו"ח שבהם מבינה ותו"מ שבהם, למיניהם.

לשון פירוש הסולם

וכלא בפרישו דמיין וכו': והכל הוא בהבדלה דמים עליונים מתחתונים, שכתוב, ויהי מבדיל בין מים למים. ונצטיינו מים הקדושים העליונים, שהם כו"ח, ונבדלו להיות למעלה, ומים תחתונים, שהם בינה ותו"מ, נבדלו כולם אלו מאלו להיות למטה. ונבדלו קדושים מבלתי קדושים. ועל כן נקראים מלאכים העליונים, נבדלים, משום שנבדלו אלו מאלו, הכו"ח שבהם מבינה ותו"מ שבהם, למיניהם.

ביאור מפורט

א. הפסוק המרכזי — "ויהי מבדיל בין מים למים":

הזוהר מסכם את כל הנושא בפסוק מבראשית א:ו — "ויהי מבדיל בין מים למים". הסולם מגלה שזו לא רק הבדלה פיזית בין שמים לים, אלא הבדלה רוחנית בין כו"ח (מים עליונים) לבינה ותו"מ (מים תחתונים).

ב. זיהוי המים:

● "מים עליונים קדושים" = כו"ח (כתר וחכמה) — נשארו במדרגה

● "מים תחתונים" = בינה ותו"מ — יצאו מהמדרגה

ג. "קדושים מבלתי קדושים":

ההבדלה יצרה חלוקה בין "קדושים" ל"בלתי קדושים". זו לא שיפוט מוסרי אלא תיאור מצב: מי שנשאר במדרגה (כו"ח) נקרא "קדוש" = שלם, מובדל לעבודת ה'. מי שיצא (בינה ותו"מ) נקרא "בלתי קדוש" = לא שלם, בחושך.

"קדוש" = מובדלהמילה "קדוש" בעברית משמעותה "מובדל". המים העליונים נקראים "קדושים" כי הם "הובדלו" ונשארו למעלה. ה"הבדלה" היא מקור הקדושה — היכולת להיות נפרד מהחושך ומהטומאה.

ד. "מלאכים עליונים נקראים נבדלים":

הזוהר מסביר מדוע המלאכים נקראים "נבדלים" (או "שכלים נבדלים" בפילוסופיה). הם "נבדלו אלו מאלו" — כלומר, גם במלאכים יש הבדלה פנימית בין כו"ח לבינה ותו"מ. המלאכים אינם "שלמים" במובן שיש בהם גם חלק שיצא מהמדרגה.

ה. "למיניהם" — מגוון סוגים:

"למיניהם" מרמז שההבדלה יצרה מגוון סוגים של מלאכים ונשמות. לא כל ה"כו"ח" שווים ולא כל ה"בינה ותו"מ" שווים — יש "מינים" שונים, רמות שונות, תפקידים שונים. ההבדלה יצרה את כל המגוון של העולמות הרוחניים.

═══════════════════════════════

סיכום אותיות ס"ב — ס"ה

תמצית הנושאים:

● אות ס"ב — התנין מבדיל גם ביאורות: ההבדלה התפשטה לכל המדרגות

● אות ס"ג — קטנות וגדלות: בקטנות רק כו"ח, בגדלות ה' כלים וה' אורות

● אות ס"ד — הדגים, הלילות, ובכורי מצרים: מבנה ההיררכיה של קו השמאל

● אות ס"ה — הבדלת מים עליונים מתחתונים: סיכום כללי של ההבדלה

עקרונות מרכזיים:

1. עליית המלכות לבינה מחלקת כל מדרגה לכו"ח (אור) ובינה ותו"מ (חושך)

2. בקטנות — רק ב' כלים וב' אורות; בגדלות — ה' כלים וה' אורות

3. "התחתון העולה לעליון נעשה כמוהו" — סוד קבלת ג"ר

4. "בכורי מצרים" = מדרגות בינה ותו"מ שיצאו מהקדושה

5. "קדוש" = מובדל; ההבדלה היא מקור הקדושה

מקורות:

● בראשית א:ו — "ויהי מבדיל בין מים למים"

● יחזקאל כט:ג — "התנים הגדול הרובץ בתוך יאוריו"

● שמות יב:כט — מכת בכורות

● הקדמת ספר הזוהר דף כ' — סוד עליית התחתון לעליון

● פתיחה לחכמת הקבלה אות צ"ג, קמ"ד — קטנות וגדלות

❧ ❧ ❧

סיום אותיות ס"ב — ס"ה

יהי רצון שנזכה להבדל מהחושך

ולהתקדש בקדושה עליונה

ולעלות מקטנות לגדלות

ולקבל ה' אורות נרנח"י

במהרה בימינו אמן

טעקעס

בא