Zohar on the Parsha

Zohar Bo — Taninim: Sulam piece by piece + comparative commentaries

Sulam, Matt, Matok MiDvash, Ramak

25 January 2026 · Shevat 5786 · Language of the shiur: Hebrew

On a phone, download the file. The on-screen reader opens only when you ask for it.

Contentsסוד התנינים הגדוליםתוכן הענייניםהקדמהיסודות — מערכת הספירות והקליפותאות ל״וביאור הסולםמקורות נוספיםאות ל״זביאור הסולםמושג היאורים בקבלהאות ל״חביאור הסולםמקור נוסף — שמות רבהאות ל״טביאור הסולםהלויתן בספרות הקבליתאות מ׳ביאור הסולםאותיות מ״א-מ״גאות מ״א — התנין נכנס ליאוראות מ״ב — שלוש הטיפותאות מ״ג — טיפה אחת נשארתאותיות מ״ד-מ״ואות מ״ד — ארבעת נהרות עדןאות מ״ה — פישון והבינהאות מ״ו — לכל יאור יש תניןסיכוםמבנה הקליפהמדוע משה לא יכול היה לפעול לבדומטרת המכותהגאולהמפתח המונחיםמקורות וציוניםמקורות ראשונייםמקורות מדרשייםמקורות תלמודייםפירושים קבלייםחיבורים מודרניים

בס״ד

סוד התנינים הגדולים

התנים הגדול הרובץ בתוך יאוריו

ביאור מאמרי הזוהר הקדוש פרשת בא

עם פירוש הסולם לרבינו יהודה אשלג זצ״ל

ומקורות מדרשי חז״ל וספרי המקובלים

❧ פסקא בפסקא ❧

מבואר ומפורש בלשון קבלה

תוכן העניינים

הקדמה — ענין גילוי הסודות

יסודות — מערכת הספירות והקליפות

אות ל״ו — אמר רבי שמעון השתא אית לגלאה רזין

אות ל״ז — ומשה דחיל מניה

אות ל״ח — כיון דחמא קב״ה דדחיל משה

אות ל״ט — ויברא אלהים את התנינם הגדולים

אות מ׳ — התנים הגדול תשע יאורין אינון

אותיות מ״א-מ״ג — היאורין ושפיעתם

אותיות מ״ד-מ״ו — נהר פישון ומלכות בבל

סיכום — המלחמה הרוחנית ביציאת מצרים

מפתח המונחים

מקורות וציונים

הקדמה

המאמר שלפנינו מן הזוהר הקדוש פרשת בא, מגלה סודות עמוקים ונוראים בענין טבע הרע, המלחמה הרוחנית, וגאולת מצרים. הזוהר כאן מגלה את זהותו הסודית של פרעה בתור ״התנים הגדול״ — ומראה את הממדים הקוסמיים של מה שנראה לכאורה כעימות פוליטי בין משה למלך מצרים.

רבינו יהודה אשלג זצ״ל (תרמ״ה-תשי״ד), הנודע בכינויו ״בעל הסולם״, חיבר את הפירוש המקיף ביותר על הזוהר הקדוש, הנקרא ״הסולם״. פירושו מסביר את הזוהר באופן שיטתי דרך מערכת הספירות, ומנגיש את הטקסט הארמי המסתורי תוך שמירה על עומקו המיסטי.1

בחיבור זה אנו מציגים את טקסט הזוהר פסקא בפסקא עם ביאור הסולם, בתוספת מקורות ממדרשי חז״ל וספרי המקובלים האחרים. המטרה היא להנגיש את הלימוד הנשגב הזה לתלמיד המודרני.

_______________

1) עי׳ הקדמת בעל הסולם לספר הזוהר, ובהקדמתו לתלמוד עשר הספירות.

יסודות — מערכת הספירות והקליפות

לפני שנעמיק בלימוד, נציג את המסגרת היסודית של הספירות כפי שמבאר הסולם. הזוהר מדבר על ״עולמות״ ו״מדרגות״ שונות המקבילות להיבטים שונים של ההתגלות האלוקית:

• כתר — המדרגה העליונה והנעלמת ביותר של הרצון האלוקי

• חכמה — ההברקה הראשונה של התובנה היוצרת; קו ימין

• בינה — הפיתוח והעיבוד של החכמה; קו שמאל2

• שש הספירות (חסד עד יסוד) — המידות הרגשיות המתעלות את האנרגיה האלוקית לעולם

• מלכות — הכלי המקבל את כל האורות העליונים ומעבירם לבריאה

הסולם מבאר שה״תנים הגדול״ מייצג את הקליפה הנאחזת בקו שמאל של הספירות הקדושות. כשם שהבינה מקבלת מקו שמאל, כך גם קליפת מצרים שאבה את כוחה מהשחתת קו השמאל. תשעת היאורים המוזכרים בזוהר מקבילים לתשע הספירות מחכמה עד יסוד, והמלכות היא ה״ים״ אליו כולם זורמים.3

_______________

2) עי׳ עץ חיים שער א׳ ענף ב׳ בענין ג׳ הקוין.

3) וכן מבואר בתיקוני זוהר תיקון כ״א וזוהר ח״ג מ״א ע״ב.

אות ל״ו

אמר רבי שמעון השתא אית לגלאה רזין

לשון הזוהר הקדושל״ו) אמר רבי שמעון, השתא אית לגלאה רזין, דאינון מתדבקין לעילא ותתא. מה כתיב בא אל פרעה, לך אל פרעה מבעי ליה, מאי בא. אלא, דעייל ליה קב״ה לפרעה אדרין בתר אדרין, לגבי תנינא חדא עלאה תקיפא, דכמה דרגין משתלשלין מניה. ומאן איהו, רזא דתנין הגדול.

ביאור הסולם

רבי אשלג מבאר שהביטוי ״רזין דמתדבקין לעילא ותתא״ מתייחס להתקשרות בין העולמות הרוחניים העליונים להתגלותם בעולם הגשמי. השאלה הלשונית — מדוע ״בא״ ולא ״לך״ אל פרעה — מגלה שהקב״ה לא שלח את משה לבדו, אלא ליווה אותו לתוך חדרי הקליפה הפנימיים ביותר.4

ה״אדרין בתר אדרין״ (חדרים בתוך חדרים) מייצגים רמות מתקדמות של הסתרה. מצרים, ובמיוחד פרעה, גילמו את הצורה המרוכזת ביותר של חושך רוחני — המקום שבו קו השמאל של הקדושה הושחת לכח ה״תנין״. הקב״ה אמר ״בא״ משום שמשה לא יכול היה להיכנס למקום זה לבדו; ליווי אלוקי היה הכרחי.

מקורות נוספים

• שמות רבה ח:ג — מבאר שפרעה נמשל לתנין משום שהיה אומר ״לי יאורי ואני עשיתני״. זה משקף את הגאווה הרוחנית האולטימטיבית — טענה להיות מקור הכח של עצמו.5

• יחזקאל כט:ג — ״הנני עליך פרעה מלך מצרים התנים הגדול הרבץ בתוך יאוריו״. הזוהר שואב מזיהוי נבואי זה.

• תיקוני זוהר תיקון כ״א — מרחיב כיצד קליפת מצרים מייצגת את ה״ערלה״ שצריך למול רוחנית לפני שישראל יכולים לקבל את התורה.

_______________

4) עי׳ הסולם פרשת בא אות ל״ו, ובמתוק מדבש שם.

5) וכן איתא ביחזקאל כט:ג וברש״י שם.

אות ל״ז

ומשה דחיל מניה

לשון הזוהר הקדושל״ז) ומשה דחיל מניה, ולא קריב אלא לגבי אינון יאורין, ואינון דרגין דיליה, אבל לגביה דחיל ולא קריב, בגין דחמא ליה משתרש בשרשין עלאין.

ביאור הסולם

הסולם מבהיר ש״יראתו״ של משה לא היתה פחד רגיל אלא תפיסה רוחנית עמוקה. משה ראה שתנין זה (השורש הרוחני של פרעה) היה ״משתרש בשרשין עלאין״ — כלומר שאב את כוחו מהמדרגות העליונות ביותר של קו השמאל, במיוחד מהמוחין של הבינה.6

ה״יאורים״ מייצגים את הצינורות שדרכם קליפה זו קיבלה יניקה. אלה מקבילים למדרגות התחתונות של מבנה הספירות. משה יכול היה להשפיע על ביטויים תחתונים אלה באמצעות כוחו הרוחני שלו, אבל ״גופו״ של התנין — מהותו המרכזית — דרש התערבות אלוקית ישירה. זה מסביר את הצורך שהקב״ה יאמר ״בא״ ולא ״לך״.

מושג היאורים בקבלה

המונח ״יאורים״ משמעותי. בעוד שבפשט הוא מתייחס לזרועות הנילוס, בסמליות הקבלית הוא מייצג את ערוצי השפע האלוקי. בקדושה, אלה מקבילים לספירות; בקליפה, הם מייצגים את המסלולים שדרכם כוחות הטומאה מקבלים את חיותם מהשחתת האור העליון.7

_______________

6) עי׳ הסולם אות ל״ז, ובעץ חיים שער מ״ט פ״ג בענין שרשי הקליפות.

7) וכמבואר בזוהר ח״ב קע״ ע״א בענין נהרות דגן עדן.

אות ל״ח

כיון דחמא קב״ה דדחיל משה

לשון הזוהר הקדושל״ח) כיון דחמא קב״ה דדחיל משה, ושליחן ממנו אחרנין לעילא, לא יכלין לקרבא לגביה. אמר קב״ה, הנני עליך פרעה מלך מצרים התנים הגדול הרובץ בתוך יאוריו. וקב״ה אצטריך לאגחא ביה קרבא, ולא אחרא.

ביאור הסולם

רבי אשלג מבאר כאן עיקרון עמוק: קליפת פרעה היתה כה עצומה משום שנאחזה במדרגות העליונות ביותר של קו השמאל. באותה נקודה בהיסטוריה, שום אדם — אפילו לא משה — ושום מלאך לא יכלו לנתק אחיזה זו. רק האין סוף עצמו, הפועל דרך ההיבט של ״הקב״ה״ (פרצוף ז״א), יכול היה להתמודד עם כח זה.8

הדבר מלמדנו שיציאת מצרים לא היתה רק שחרור לאומי אלא אירוע קוסמי. הפסוק ״הנני עליך פרעה״ מציין מעורבות אלוקית ישירה עם כוחות הטומאה בשורשם ממש.

מקור נוסף — שמות רבה

שמות רבה ט:ד — ״פרעה עשה עצמו אלוה, שנאמר לי יאורי ואני עשיתני. אמר לו הקב״ה: אני אראה לו מי הבורא ומי הנברא.״ מדרש זה ממחיש את הגאווה הרוחנית שהזוהר מזהה כמקור כוחו של פרעה.9

_______________

8) עי׳ הסולם אות ל״ח, ובזוהר ח״ב ל״ד ע״א בענין מלחמת ה׳ במצרים.

9) וכ״ה ברש״י יחזקאל כט:ג.

אות ל״ט

ויברא אלהים את התנינם הגדולים

לשון הזוהר הקדושל״ט) פתח ר״ש ואמר, ויברא אלהים את התנינם הגדולים ואת כל נפש החיה הרומשת אשר שרצו המים למיניהם. האי קרא אוקמוה ליה. אבל ויברא אלהים את התנינים — הוא רזא, דא לויתן ובת זוגו. תנינם חסר כתיב, בגין דקטל לנוקבא, וסלקא קב״ה לצדיקיא. ואוקמוה.

ביאור הסולם

פסקה זו מציגה לימוד מכריע על הלויתן ובת זוגו. לפי הסולם, ה״תנינים״ של בראשית מייצגים את מקור קו השמאל בקדושה ואת פוטנציאל השחתתו לקליפה. המילה ״תנינם״ כתובה חסרה [ללא יו״ד שניה], ורומזת על ״תנין״ (יחיד) עם רמז לאחר.10

התלמוד (בבא בתרא עד ע״ב) והזוהר מלמדים ששתי הלויתן הנקבה ״נהרגה״ ו״נמלחה״ לצדיקים לעולם הבא. הסולם מסביר זאת באופן מטפורי: ה״הריגה״ מייצגת את התיקון והעלאת ההיבטים הקשים של הבינה (הנוקבא/ההיבט הנקבי), שבמצבם הלא מתוקן היו מחזקים את הקליפה. על ידי ״העלאתה לצדיקים״, האנרגיה שיכלה להזין את הטומאה מופנית לקדושה.11

הלויתן בספרות הקבלית

• בבא בתרא עד ע״ב-עה ע״א — ״לעתיד לבוא עתיד הקב״ה לעשות סעודה לצדיקים מבשרו של לויתן.״ זה מייצג את התיקון הסופי של קו השמאל הקשה.

• זוהר ח״ג מא ע״ב — מבאר שהלויתן מייצג את יסוד העולם העליון, בעוד שתנין מצרים מייצג את אחיזת הקליפה במדרגה זו.

_______________

10) עי׳ הסולם אות ל״ט, ובזוהר ח״א ל״ד ע״א בענין התנינים.

11) עי׳ בבא בתרא עד ע״ב, וברש״י שם ד״ה ומלחה.

אות מ׳

התנים הגדול — תשעה יאורין

לשון הזוהר הקדושמ) התנים הגדול, תשע יאורין אינון, דאיהו רביץ בינייהו, וחד יאורא אזל דאמרן דאזלא בשכיכו. דמימוי שכיכין, ובראן דמימין דגנתא, נפלין ביה תלת זמנין בשתא. וכד תרין זמנין, מתברך ההוא יאורא ולא כ״כ, וכד חד לאו הכי.

ביאור הסולם

הסולם מספק מיפוי ספירתי מפורט: ״תשעת היאורים״ מקבילים לתשע הספירות מחכמה עד יסוד. ה״יאור האחד שהולך בשקט״ הוא היבט היסוד, המייצג את האיחוד הסופי של כל ההשפעה העליונה לפני שהיא נכנסת למלכות (ה״ים״).12

בקליפת מצרים, מבנה זה הושחת. ה״חכמת מצרים״ מייצגת שימוש לרעה בכוחות החכמה למטרות אנוכיות וטמאות. ה״נהר השקט״ (נהר השקט) מקביל לבינה כשהיא פועלת במצב של מוחין דקטנות, נותנת כח בשקט ובאופן בלתי מורגש לכוחות הטומאה.13

יסוד מרכזי: מבנה הספירות של הקליפההקליפה אינה יוצרת כח משל עצמה; היא יכולה רק לטפל על הקדושה. תשעת יאורי מצרים מקבילים אחד לאחד לתשע הספירות הקדושות. משימת הגאולה היא ״לכרות״ את גישת הקליפה לצינורות העליונים הללו, ובכך לגרום לקריסתה.

_______________

12) עי׳ הסולם אות מ׳, ובעץ חיים שער ל״ט פ״א בענין ט׳ ספירות.

13) וכמבואר בתיקו״ז תיקון ס״ט בענין מוחין דקטנות.

אותיות מ״א-מ״ג

היאורין ושפיעתם

אות מ״א — התנין נכנס ליאור

הזוהר ממשיך: ״והאי תנינא, עאל בההוא יאורא, מאתקיף ואזיל ושאט, ושליט ותב לההוא יאורא. אלין תשעה יאורין אזלין מניה, ובלע נונין לכמה זינין, ושליט ותב לההוא יאורא.״14

הסולם מבאר שה״דגים״ מייצגים נשמות הניזונות מהשפע הרוחני. בתחום הקדושה, נהר הבינה מזין את הצדיקים; בקליפה, הנהר המושחת ״בולע״ נשמות — כלומר מושך אותן להתקשרות לגשמיות ולטומאה. ה״עצים לצדדיהם״ מסמלים את הכוחות והשרים הרוחניים השונים שמערכת מצרים תמכה בהם.

אות מ״ב — שלוש הטיפות

״מסטרא שמאלא, בחד צנורא דנגיד ונפיק, תלת טיפין, וכל טיפה וטיפה אתעביד מניה יאורא חד.״15

הסולם מפרש ש״שלוש הטיפות״ מקבילות לשלושת ה״קוין״ או הכוחות היסודיים במבנה הספירות: ימין (חסד), שמאל (גבורה), ואמצע (תפארת). כל אחד מאלה מתחלק עוד לשלושה, ומניב תשעה יאורים. הסולם מדגיש שהקליפה משקפת מבנה זה, אבל בצורה מעוותת — קו השמאל שולט, יוצר חוסר איזון של דין קשה בלי רחמים.

אות מ״ג — טיפה אחת נשארת

״ממה דאשתאר מאינון טיפין כד סיימין למיפק, אשתאר טפה חדא, דנפקא בשכיכו, נפל בינייהו, ואתעביד מניה יאורא חדא.״16

ה״טיפה האחת״ הזו מייצגת את המהות המאוחדת של קו השמאל לפני שהיא נכנסת למלכות. בקדושה, זהו היבט יסוד דבינה, הנותן חכמה לעולמות התחתונים באופן מדוד. בקליפה, זה הפך ל״חכמת מצרים״ — הידע המאגי והאוקולטי שמצרים נודעה בו. הסולם מציין שכל חכמת מצרים נבעה מצינור משובש זה של קו השמאל.

_______________

14) עי׳ הסולם אות מ״א, ובזוהר ח״ב קנ״ב ע״א בענין נשמות ישראל.

15) עי׳ הסולם אות מ״ב, ובעץ חיים שער כ״ה פ״ב בענין ג׳ קוין.

16) עי׳ הסולם אות מ״ג, ובספרי הקבלה בענין חכמת מצרים.

אותיות מ״ד-מ״ו

נהר פישון ומלכות בבל

אות מ״ד — ארבעת נהרות עדן

״כד נפקין ומתפרשן אינון ארבע נהרין דנפקין מגנתא דעדן. ההוא דאקרי פישון, נפיל בההוא יאורא ואתכליל ביה. וע״ד מלכות בבל, אתכליל בהאי. ופישון איהו מלכות בבל.״17

הסולם עושה קשר מכריע בין ארבעת נהרות עדן (בראשית ב:י-יד) למבנה הרוחני הן של הקדושה והן של הקליפה. נהר פישון מקביל למדרגה העליונה ביותר מבין הארבעה (מקושר לחכמה בשיטות מסוימות, או לבינה באחרות). ״מלכות בבל״ (מלכות בבל) מייצגת מערכת קליפה גדולה נוספת ששאבה גם היא ממקורות משובשים דומים.18

הקשר בין מצרים לבבל משמעותי: שתי האימפריות שעבדו את ישראל, ושתיהן שאבו את כוחן הרוחני מאותה השחתת קו השמאל. חורבן שתיהן בא דרך התערבות אלוקית שניתקה את גישתן ליניקה עליונה.

אות מ״ה — פישון והבינה

הזוהר מזהה את פישון עם ארץ החוילה, ״אשר שם הזהב״ (בראשית ב:יא). הסולם מסביר ש״זהב״ מייצג את אור הבינה בצורתו המטוהרת — דין קשה הממותק בחכמה. כאשר אור זה מושחת, הוא הופך ל״חכמת מצרים״ ולכח בבל.

אות מ״ו — לכל יאור יש תנין

״בכל יאורא ויאורא, אזלא ושאט חד תנינא, ואינון תשע. וכל חד וחד נקיב נוקבא בראשיה, כד״א שברת ראשי תנינים וגו׳. ואפילו האי התנין הגדול הכי הוא, בגין דכלהו נפחין רוחין לגבי עילא ולא לתתא.״19

ה״חור בראש״ מייצג את נקודת החיבור בין כל מדרגה של הקליפה למקורה העליון. לא משנה עד כמה הקליפה מתפשטת לעולמות התחתונים, היא חייבת לשמור על חיבור זה כדי לשרוד. ה״רוחות״ הן החיות הזורמת מלמעלה. כאשר הקב״ה ״נלחם״ בפרעה, הוא מנתק חיבור זה, וגורם לכל המערכת לקרוס.

_______________

17) עי׳ הסולם אות מ״ד, ובזוהר ח״א כ״ז ע״א בענין ד׳ נהרות.

18) עי׳ דניאל ב:לח ובמפרשים שם בענין מלכות בבל.

19) עי׳ תהלים עד:יג ובזוהר ח״ב ל״ד ע״ב.

סיכום

המלחמה הרוחנית ביציאת מצרים

לאחר שלמדנו את הפסקאות האישיות, אנו יכולים כעת להעריך את תורת הזוהר המקיפה על הטבע הרוחני של גלות וגאולת מצרים.

מבנה הקליפה

מצרים לא היתה רק ממלכה פיזית אלא מערכת רוחנית שנאחזה בקו השמאל של הקדושה. ה״תנים הגדול״ (פרעה) ישב במרכז מערכת זו, מקבל יניקה מתשעת ה״יאורים״ (ספירות מושחתות) ומפיץ כח לכל השרים והכוחות תחת שלטונו.

מדוע משה לא יכול היה לפעול לבדו

משה ייצג את מדרגת הדעת, המגשרת בין חכמה לבינה. הוא יכול היה להשפיע על היאורים התחתונים (הביטויים של הכח המצרי) אבל לא על שורש התנין עצמו, שנאחז בבינה ישירות. רק הקב״ה, הפועל ממדרגת הכתר, יכול היה לנתק אחיזה זו.

מטרת המכות

כל אחת מעשר המכות פגעה בהיבט אחר של מערכת רוחנית זו. מכת הדם תקפה את היאורים עצמם; החושך פגע ב״חכמה״ המושחתת; מכת בכורות ניתקה את החיבור בין התנין למקורו העליון (ה״בכור״ מייצג את המדרגה הראשונה והעליונה ביותר של האצילות).20

הגאולה

כאשר גישת הקליפה ליניקה עליונה נכרתה, כל המערכת קרסה. ישראל, שהיו שבויים בתוך ״אקווריום״ רוחני זה, שוחררו. קריעת ים סוף היתה ההדגמה האחרונה שה״ים״ (מלכות הקליפה) כבר אינו שולט בהם.

לקח מעשי לגאולה אישיתבעל הסולם מלמד שלכל אדם יש ״מצרים״ משלו — ההיבטים של טבעו ששואבים יניקה מהקליפה ומתנגדים לעבודה הרוחנית. כמו ביציאת מצרים ההיסטורית, אין אנו יכולים לשחרר את עצמנו מאחיזות אלה לבדנו; אנו זקוקים לסיוע אלוקי. המילים ״בא אל פרעה״ מלמדות אותנו שהקב״ה מלווה אותנו לתוך המאבקים הפנימיים העמוקים ביותר שלנו.

_______________

20) עי׳ זוהר ח״ב ל״ו ע״א בענין עשר המכות, ובאור החיים הקדוש פרשת בא.

מפתח המונחים

תנין (תנים) — יצור ים, נחש, או תנין. בקבלה, מייצג את הכח המרוכז של הקליפה, במיוחד כשהוא שואב מקו השמאל של הקדושה.

יאורים — נהרות, במיוחד זרועות הנילוס. באופן מיסטי, הצינורות שדרכם אנרגיה רוחנית זורמת מהעולמות העליונים לתחתונים.

קליפה — קליפה, קלף. כוחות הטומאה המסתירים את הקדושה ושואבים יניקה ממנה באופן טפילי.

קו שמאל — אחד משלושת הכוחות היסודיים במערכת הספירות, מקושר לבינה, גבורה והוד. מייצג דין, צמצום, וההיבט הנקבי של קבלה.

בינה — הבנה. הספירה השלישית, מקושרת לעיבוד ופיתוח התובנה הראשונית של החכמה. נקראת ״אם כל חי״ ומקור קו השמאל.

לויתן — יצור ים קדמוני. בקבלה, מייצג את הכח האולטימטיבי של קו השמאל, שעתיד להיות ״מוגש לצדיקים״ בעולם הבא לאחר תיקונו.

מוחין — פשוטו ״מוחות״. האורות או התודעה הממלאים את הספירות, במיוחד שלוש העליונות (חכמה, בינה, דעת).

מלכות — מלכות. הספירה העשירית, מייצגת את הכלי המקבל את כל האורות העליונים ומעבירם לבריאה. מסומלת לעתים קרובות כ״ים״ אליו זורמים הנהרות.

שפע — שפע, השפעה אלוקית. האנרגיה הרוחנית הזורמת מהמדרגות העליונות לתחתונות.

פרצוף — פנים, תצורה. מבנה שלם של ספירות המתפקד כ״אישיות״ רוחנית. ז״א (זעיר אנפין) הוא פרצוף שש הספירות האמצעיות.

מקורות וציונים

מקורות ראשוניים

• זוהר פרשת בא, כרך ב׳, ל״ב ע״א-ל״ו ע״ב

• ספר הסולם (פירוש רבי יהודה אשלג), פרשת בא

• פירוש הסולם עם מתוק מדבש

מקורות מדרשיים

• שמות רבה, פרשיות ח-יב

• מדרש תנחומא, פרשת בא

• ילקוט שמעוני, שמות

מקורות תלמודיים

• בבא בתרא עד ע״ב-עה ע״א (בענין הלויתן)

• חולין סז ע״ב (בענין יצורי הים)

פירושים קבליים

• תיקוני זוהר, תיקונים כ״א וס״ט

• עץ חיים לרבי חיים ויטאל

• אור החיים הקדוש, פרשת בא

• פרי צדיק (ר׳ צדוק הכהן), פרשת בא

• שפת אמת, פרשת בא

חיבורים מודרניים

• בעל הסולם, הקדמה לחכמת הקבלה

• בעל הסולם, הקדמה לספר הזוהר

• רב״ש, שלבי הסולם (מאמרים ואגרות)

❧ ❧ ❧

יהי רצון שלימוד הטקסטים הקדושים הללו יביא אור לנשמותינו

ויקרב את הגאולה השלמה, במהרה בימינו, אמן.

Files

Bo